This site uses cookies.
Some of these cookies are essential to the operation of the site,
while others help to improve your experience by providing insights into how the site is being used.
For more information, please see the ProZ.com privacy policy.
This person has a SecurePRO™ card. Because this person is not a ProZ.com Plus subscriber, to view his or her SecurePRO™ card you must be a ProZ.com Business member or Plus subscriber.
טקסט מקור - אנגלית ראש השנה-ג'רוזלם פוסט
החגים היהודיים קשורים בדרך כלל לארועים היסטוריים.פסח הוא מועד יציאת מצרים,שבועות הוא חג מתן תורה,סוכות הוא זכר לסוכות או ענני כבוד שהיו במדבר.אפילו יום הכפורים מוזכר במסורת כיום בו נתכפר לעם ישראל על חטא העגל ואז ירד משה מהר סיני והוריד אתו לוחות השניים .שונה מכל אלו הוא חג ראש השנה .התורה לא מזכיר כל ארוע היסטורי שהתרחש ביום הזה.הוא נופל בתחילת החודש השביעי לצאת העם ממצרים מה שהופך אותו לחג אמצע השנה ועל כן לא ברור מדוע דוקא הוא נבחר לציין את ראשיתה של שנה.
במקורות קדומים מסופר כי ביום הזה נברא אדם הראשון.להרבה עמים מיתולוגיות ואגדות על בריאת אדם.מה מייחד את הספור היהודי האלוקי ?בגדול שני עקרונות מאפיינים את ספור הבריאה התנכי.הראשון הוא היות הבריאה מתחילה באדם אחד.בארו חכמינו טעמה של עובדה זו, "שלא יאמר אדם לחבירו אבי גדול מאביך ,אמי גדולה מאמך".היות כל בני המין האנושי צומחים משורש אחד מונע את אפשרות ההתנשאות והזלזול באנשים שונים מעם אחר או מתרבות אתנית שונה.כבוד לכל אדם באשר הוא.העקרון השני המופיע בספור הבריאה, הוא האמונה בצלם אלוקים בו ניחן כל אדם.כפי שאכן העידה התורה כיצד מורה האלוקים לעשות אדם, "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו".להבנה זו משמעות מוסרית רבה.בלי להכנס לפרשנויות מסובכות בבאור המושג "צלם אלוקים" ברור כי הכנסת גורם זה לספור הופך את האדם ליצור מעל כל היקום כולו.המשמעות של עובדה זו היא דרמטית.אם האדם אינו אלא חיה מתורבתת אין להציב בפניה דרישות מוסריות.אם מדובר ביצור המונע מכח אינסטינקטים בלבד אי אפשר לדרוש ממנו אחריות על מעשיו.אבל התורה מלמדתנו כי האדם הוא בעל כושר תבוני ובעל רגישויות מוסריות וממילא יש גם יכולת לתבוע זאת ממנו.
דומה שמבט זה מעניק לראש השנה מימד חדש.ביום הזה, בו נברא האדם על פי מסורת התורה,הוא בעצם אמור להעניק לעצמו ולאלוקיו דין וחשבון באיזה מידה הוא תפקד כאדם עם כל המשתמע מהגדרה זו.האם הוא מימש את יכולותיו המוסריות,האם נהג כבוד בעצמו,בהוריו או ילדיו ובן או בת זוגו.
כשנקשיב לקול צלילי השופר נוכל לשמוע בהם את קולותינו שלנו.השופר מזכיר לאחד את צפירת יום הכפורים ולאחר את יללות הסירנה של האמבולנס.המקומות בהם חייו של אדם תלויים מנגד.הקולות הללו מזכירות לנו את הצורך לשמוע את עצמנו ושיחנו.להתבונן בשאלה מה עשינו למען הפיכת חיינו למשמעותיים יותר.
מסתבר ששאלת כבוד האדם וממוש צלם האלוקים שבו היא אולי שאלת היסוד בקיומה של מדינתנו כמדינה יהודית..מה אנו עושים כדי שהעולים החדשים מכל רחבי העולם ירגישו בנוח בקרבתנו הישראלים הצברים.כיצד אנו מחנכים את הדור הצעיר לסובלנות כלפי האחר בכביש או בתור בסופרמרקט.אלו מאמצים אנו משקיעים כדי לאפשר לכל מי שקשר את גורלו לחיי העם הזה לממש את זכותו וחובתו לבנות בית נאמן בישראל כדת וכדין.מה אנו עושים כדי להנחיל את מורשת אבותינו המפוארת לנוער הגדל בישראל ,לעתים, ללא ידע אלמנטרי במושגי יסוד של תורת ישראל.
נקוה שאכן השנה שאנו בפתחה תביא להעמקת הקשב בינינו לבין עצמנו ,בינינו לבין הסובבים אותנו ונזכה לכתיבה וחתימה טובה באמת.
תרגום - עברית Jewish holidays generally commemorate historical events. Passover takes us back to the time of the Exodus from Egypt, Shavuot celebrates the day the Torah was received, and Succot commemorates either the temporary dwelling booths or the clouds of glory in the desert. Even Yom Kippur is traditionally mentioned as the day when the people of Israel received atonement for the sin of the Golden Calf, which was followed by Moses’s descent from Mount Sinai holding the second set of tablets.
However, Rosh Hashana is intrinsically different from other holidays, as the Torah does not record any historical event which occurred on that day. It is celebrated at the beginning of the seventh month from the time the nation left Egypt, which marks it as a holiday in the middle of the calendar year. It is therefore puzzling that Rosh Hashana is specifically chosen to signify the beginning of the year.
Early sources tell us that this was the day that Adam was created. Many nations have developed myths and legends regarding the creation of man. What distinguishes the divine Jewish story from the others?
In general there are two characteristics which exemplify the biblical story of creation. The first is the fact that the creation begins with one person. The sages explained that this fact was necessary, “so that man should not say to his fellow, my father is greater than your father; my mother is greater than your mother.” Arrogance and contempt toward people from other nations or from different ethnic cultures is non-existent because all humans stem from the same source. Respect is shown to all human beings for who they are.
The second characteristic which appears in the story of creation is the belief that each person is endowed with the image of God. It is in this fashion that the Torah describes God’s instructions for the creation of man: “Let us make man in our image, after our likeness” (Genesis 1:26).
This approach has tremendous moral significance. Without elaborating on the intricate interpretations regarding the term “in the image of God,” it is evident that the inclusion of this Godly element transforms the human into a being who is elevated above the rest of creation. If a person is merely a civilized animal, then no moral demands can be made of him. If man is a creature driven by instincts alone, then we cannot require him to be responsible for his actions. However, the Torah teaches us that man is an intelligent creature with moral sensitivities and, in turn, demands that he shows these sensitivities toward others.
This perspective gives Rosh Hashana an entirely new dimension. The Torah teaches that it was on this day, Rosh Hashana, that man was created. It is therefore on this day, that we, parallel to God, are obligated to conduct a selfanalysis for ourselves, as to what extent we live up to the required standard and functioned as proper human beings. Have we exercised our moral abilities? Have we honored our parents? Our spouses and our children? Our peers?
When we listen to the sounds of the shofar we can hear our own voices. The sound of the shofar reminds us of the approaching judgment on Yom Kippur, as well as the everyday siren of the ambulance, both of which represent situations where man’s life hangs in the balance. These voices remind us of the need to listen to ourselves and our conscience and the need to contemplate our past actions in order to make our lives more meaningful going forward.
This question of human dignity and the standard of being created in the “image of God” is perhaps the most fundamental question about our country’s existence as a Jewish state. What are we doing to ensure that immigrants from around the world feel comfortable among native Israelis? How do we educate the younger generation about patience toward others on the roads or on line at the supermarket? What efforts are we investing to ensure dignified housing for families who have devoted themselves to the protection and service of the State of Israel? How are we going to instill glorious Jewish heritage and Jewish pride in our precious youth, who often lack the most elementary knowledge of basic Jewish tradition?
Let us hope that this new year will deepen the awareness and sensitivity, between us and ourselves, between ourselves and those around us, and may we truly merit to be inscribed in the book of life.
More
Less
השכלה בתחום התרגום
Graduate diploma - Hebrew University
ניסיון
מס' שנות ניסיון בתרגום: 15. נרשם ב-ProZ.com: Jul 2013.
My name is Avi Staiman and I am a professional translator of academic papers and lectures. I completed my first degree in Education and Judaics and am currently studying towards my Master's degree in the Melton School for Jewish Education at the Hebrew University in Jerusalem. I have translated over 150 projects including dozens of topics in the following areas: history, philosophy, Bible, sociology, orientalism, literature, Talmud, and more.
מומחיות